벤구리온

 

דוד בן גוריון - מה אנחנו בעצם יודעים על המנהיג הנחוש, נמוך הקומה ומרחיק הראות שאהב לעמוד על הראש

다비드 벤구리온 - 과연 우리는 제대로 알고 있을까요? 물구나무 서기를 좋아하는 단호하고, 키가 작고, 멀리 볼 줄 아는 지도자에 대해?

1957년 텔아비브 프리쉬만 해변에서 Paul Goldman이 벤구리온의 물구나무 서기 순간을 포착했다. 오늘날 같은 장소에 동상이 서 있다. 벤구리온이 물구나무를 선 이유는 당연히 건강을 위해서였다. 키에 비해 머리가 비정상적으로 큰 편이라 의사가 권했다고 한다. 

 

בן גוריון נולד ב-1886 ב"סמטת העיזים" בעיירה הפולנית פלונסק. שם הוא החל לחלום על עצמאות ליהודים בארץ ישראל. עוד בצעירותו הייתה לו היכולת להסתכל על התמונה הגדולה ולהבין שהשפה העברית היא בסיס ללאומיות המתעוררת של היהודים, ולכן בשנת 1900 הקים עם כמה חברים את אגודת עזרא, שמטרתה הייתה לחזק את ידיעת העברית בעיירה וללמד גם ילדים עניים את השפה

벤구리온은 1886년 폴란드 플론스크의 "염소 길"에서 태어났다. 거기서 유대인들이 에레츠이스라엘 땅에서 독립하는 것을 꿈꾸기 시작했다. 어린 시절부터 큰 그림을 내다보고 히브리어가 유대인을 일깨울 민족주의의 기초임을 이해하는 능력을 가졌기에, 따라서 1900년 몇몇 친구들과 함께 에즈라 협회를 세웠는데, 그 목표는 도시에서 히브리어 지식을 강화하고 가난한 아이들에게도 언어를 가르치는 것이었다.

 

אולם ההתנגדות לפעילות האגודה הייתה רבה בקרב מנהיגי הקהילה היהודית בעיירה, וכעבור כשנה פנו חבריה לאפיקי פעולה אחרים 

그러나 그 도시의 유대인 공동체 지도자들 사이에서 이 협회의 활동에 대해 많은 반대가 있었고, 약 1년 후에 그 회원들은 다른 행동 방법으로 눈을 돌렸다. (*당시만 해도 히브리어는 거룩한 언어이므로 일상에서 사용해선 안 된다는 의견이 많았다. 이스라엘의 하시딤 일부 정파는 아직도 이런 견해를 고수하며 이디쉬어만 사용하고 있다.)  

 

אך בן גוריון לא ויתר. הוא התחיל את דרכו הפוליטית. הצטרף למפלגת פועלי ציון, וב-1906 עלה לארץ ישראל. עוד ביומו השני בארץ ישראל החל לעבוד בפרדסי פתח תקווה מתוך ראייה ברורה שהיהודים חייבים לכבוש את העבודה וליישב את הארץ. בן גוריון הבין שהעבודה והעובדים הם המפתח לקידום המאבק לעצמאות - מעמד הפועלים ינהיג את העם

하지만 벤구리온은 포기하지 않았다. 그는 정치 경력을 시작했다. Poalei Zion 정당에 참여했고 1906년에 이스라엘로 이주했다. 에레츠이스라엘 땅에서 고작 둘째 날, 그는 Petach Tikva 과수원에서 일하기 시작했는데, 유대인들이 노동을 장악하고 이 땅에 정착해야 한다는 분명한 비전을 가지고 있었기 때문이다. 벤구리온은 노동과 노동자가 독립 투쟁을 진전시키는 열쇠임을 이해했다. 즉 일하는 자들이 민족을 이끌 것이다 (*벤구리온은 철저한 사회주의자였다).

 

בן גוריון עבד ללא לאות להגשמת חזונו – איחוד כל הפועלים בארץ ישראל בארגון אחד. ובאמתת, ב-1920 התאחדו קבוצות הפועלים השונות והוקמות הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. שנה לאחר הקמת ההסתדרות נבחר בן גוריון למזכירות והיה אחד ממנהיגיה. בהנהגתו היו ההסתדרות והפועלים לעמוד השִדרה של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית

벤구리온은 자신의 비전, 즉 에레츠이스라엘의 모든 근로자를 하나의 조직으로 연결시키기 위해 끊임없이 노력했다. 그리고 실제로 1920년 다양한 근로자 그룹들이 연합해 에레츠이스라엘에 히브리 노동자 연맹(히스타드루트)이 설립되었다. 히스타드루트 설립 일 년 후, 벤구리온은 사무국으로 선출되었고 그의 지도자들 중 하나가 되었다. 그의 지도 하에 히스타드루트와 포알림은 유대인 정착지와 시온주의 운동의 중추로 서 나갔다.

 

בן גוריון המשיך בנחישות לעבר המטרה והיה למנהיג לאומי שמחבר בין חזון למעשה. ב-1937 כאשר הציעו הבריטים תוכנית לחלוקת ארץ ישראל, זיהה בן גוריון חלון הזדמנויות חד פעמי להקמת המדינה היהודית, גם במחיר של פשרה בנוגע לשטחה של המדינה

벤구리온은 목표를 향해 꿋꿋하게 나아가며 비전과 현실 사이를 연결하는 국가 지도자가 되었다. 1937년 영국이 에레츠이스라엘을 분할할 계획을 제안했을 때, 벤구리온은 비록 국가 영토에 관한 타협의 대가일지라도 유대 국가를 수립할 수 있는 단 한번의 기회임을 인정했다.

 

לפי אותה ראייה של התמונה הגדולה הסיק בן גוריון שהקמת המדינה תלויה קודם כול ביכולת להגן עליה. וכך, ב-1946 הוא קיבל לידיו את תיק הביטחון ופתח "בסמינר". הוא הכשיר את עצמנו בנושא ביטחון והכין את הקרקע להקמה של צבא סדיר של יהודים להגנה על המדינה - צה"ל

동일한 큰 그림의 견해에 따라, 벤구리온은 국가의 수립이 무엇보다 국가를 방어하는 능력에 달려 있다고 결론지었다. 그래서 1946년에 그는 국방부 장관직을 인수하고 "세미나"를 열었다. 그는 우리에게 안보에 관한 훈련을 시켰고, 국가라를 수호하는 유대인의 정규 군대 창설의 기반을 마련했다. - 바로 짜할 IDF (Israel Defense Force)이다. 

 

ביום כ"ט בנובמבר 1947 אישר אומות העולם את תוכנית החלוקה. אך כמו שחשש בן גוריון, מייד לאחר מכן פרצה מלחמת העצמאות והוא פנה לנהל את אותה. בן גוריון הבין שלירושלים, שהייתה שרויה במצור. משמעות סמלית ומעשית עצומה, ולכן באביב 1948 הוא הורה על מבצע  נחשון לפריצת הדרך לעיר והתעקש על ריכוז כוחות מכל הארץ למבצע זה, למרות חששותיהם של אנשי הצבא. לאחר לחימה עיקשת הצליח המבצע ושימש נקודת מפנה במלחמה

1947년 11월 29일 유엔은 분할 계획을 승인했다. 하지만 벤구리온이 우려했던 대로 그 직후에 독립 전쟁이 발발했고 그는 이를 지도하는 역할로 돌아섰다. 벤구리온은 예루살렘이 포위된 채 있어야 한다는 것을 이해했다. 상징적이고 매우 현실적인 의미에서 1948년 봄, 그는 이 도시를 돌파하기 위한 나흐숀 작전을 명령했고, 이 작전을 위해 군 지휘부의 우려에도 부구하고 전국에서 병력을 집결시켰다. 치열한 전투 끝에 작전은 성공했고 전쟁의 전환점이 되었다.

 

במאי 1948 הכריז בן גוריון על עצמאות והיה לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. הוא הנהיג מדיניות של קיבוץ גלויות, ואוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה בתוך ארבע שנים. היה צריך אז ליישב את אלפי העולים, ובן גוריון שאף להקים חברת מופת בארץ

1948년 5월 벤구리온은 독립을 선언하고 이스라엘의 초대 총리가 되었다. 그는 키부츠 갈루이오트 정책을 제정했고, 이스라엘 인구는 4년 만에 두 배가 되었다. 당시 수천 명의 이민자들이 정착해야 했고, 벤구리온은 이스라엘에 모범적인 사회를 건설하기를 열망했다.

*키부츠 갈루이오트: 신명기 30:3 "네 하나님 여호와께서 흩으신 그 모든 백성 중에서 너를 모으시리니"에서 기인한 디아스포라 유대인의 이주 정책이다. 

 

ב-1953 החליט בן גוריון לפרוש מראשות הממשלה ו"לעלות" לשדה בוקר, שבנגב. שם ערג לחיים פשוטים, של עבודת אדמה ופנה להגשים עוד חזון שלו חלוציות והפרחת השממה. כך, הנער שחלם בפלונסק על עיירה דוברת עברית היה למנהיג שהוביל, כנגד כל הסיכויים, את הקמת הבית לעם היהודי

1953년 벤구리온은 총리직에서 물러나 네게브에 있는 스데보케르로 "알리야" 하기로 결정했다. 그곳에서 그는 땅을 경작하는 단순한 삶을 열망했고, 개척자로서 그의 또 다른 비전과 광야의 꽃피움을 성취하는 데 매진했다. 이렇게 플론스크에서 히브리어를 말하는 도시를 꿈꾸던 소년은 모든 역경을 딛고 유대 민족을 위한 집을 세우도록 이끈 지도자로 변했다.

 

בן גוריון ידע להביט בנחישות ובאופטימיות אל העתיד ובמילותיו שלו: תעזו. תתמידו. תצליח

벤구리온은 결단력과 낙관성으로 미래를 바라보는 방법을 알고 있었다. 그 자신의 말로 하면 이렇다. 마음을 굳게 먹으라. 끈기를 가지라. 성공하라.