전 법무장관 아옐렛 쉐케드 칼럼

לטוס אל הפשרה / איילת שקד

מי שמשתלח בגסות בטייסי חיל האוויר, שממריאים ביחד בלי קשר לדעותיהם הפוליטיות, נלחמים ביחד ולעיתים גם נהרגים ביחד, לא מבין אחדות מהי. רוב מוחלט של הישראלים מבין שיש צורך ברפורמות במערכת המשפט, אבל סולד מהאופן בו הממשלה מקדמת אותן. קרע נוראי בעם מאיים על עתיד המדינה, ואי אפשר להתעלם ממנו יותר. לכן, פשרה היא לא מילה גסה. שרת המשפטים לשעבר ורעייתו של טייס קרב בטור מיוחד

הטלפון שלי צלצל בחצות. על הקו היה אופיר בעלי, שיצא כמה שעות קודם לטיסת אימון מבצעי בשעת לילה. "איילת, קרה אסון. אני בסדר, נדבר מאוחר יותר", הוא אמר, וניתק. זה קרה בליל 10 בנובמבר 2010, עוד לפני שנכנסתי לחיים הפוליטיים. המטוס המוביל במבנה שבו טסו התרסק אל תוך מכתש רמון. שני הטייסים, רס"ן עמיחי איטקיס ז"ל ורס"ן עמנואל לוי ז"ל, חבריו של אופיר, נהרגו מול עיניו

내 전화가 자정에 울렸다. 전화기 너머는 내 남편 오피르였는데, 몇 시간 전 야간 작전 훈련 비행을 위해 집을 나섰었다. "아옐렛, 사고가 났어. 난 괜찮아. 나중에 얘기하자" 이렇게 말하고는 끊겼다. 이 사건이 일어난 건 내가 정계에 입문하기도 전인 2010년 11월 10일 밤이었다. 그들이 날고 있던 편대의 선두 비행기가 마크테쉬 라몬 (라몬 분화구) 위에서 폭발했다. 오피르의 친구들인 두 비행사, 고 아미하이 이타키스 소령과 고 엠마누엘 레비 소령이 그의 눈앞에서 숨졌다.

 

שש שנים חלפו. שוב הטלפון מצלצל. שוב אופיר על הקו. הפעם אני כבר שרת המשפטים, יוצאת מדיון ביטחוני. "איילת, קרה אסון. אני לא יכול לספר מה קרה. רק תדעי שאני בסדר". אופיר וחברו חזרו מפעולה מבצעית. למטוס השני הייתה תקלה בשעת הנחיתה, והוא התרסק מול עיניהם. הטייס אוהד כהן-נוב, סגן מפקד טייסת אף 16 וחברו הטוב של אופיר, נהרג. את הפרטים המלאים של הטיסה שלהם עדיין לא ניתן לספר. שני הסיפורים הללו ליוו אותי בשבוע האחרון נוכח המתקפות ההדדיות בחברה הישראלית, תוך שימוש חסר תקדים בשירות הצבאי

6년이 지났다. 다시 전화가 울린다. 오피르가 선에 연결됐다. 이번에는 내가 이미 법무부 장관이 되어 안보 회의를 하고 나온 참이었다. "아옐렛, 사고가 났어. 무슨 일인지는 말할 수 없어. 내가 괜찮다는 것만 알아둬." 오피르와 그의 친구는 군사 작전을 마치고 돌아왔다. 두 번째 비행기는 착륙 중 오작동으로 그들 눈앞에서 폭발했다. 조종사 오하드 코헨-노브, 제16 공군대대 부사령관이자 오피르의 절친이 살해됐다. 그들의 비행에 대한 전체 내용은 여전히 말할 수 없다. 전례 없는 병역 복무 속에서 이스라엘 사회의 상호 공격이 있었던 지난주, 이들 두 이야기가 내게 떠올랐다.

 

אני נגד סרבנות, תמיד הייתי, גם בימים הקשים של עקירת גוש קטיף. הפגנתי נגד ההתנתקות, פעלתי כחברה צעירה בליכוד נגד התוכנית, אבל מעולם לא עלה בדעתי שסרבנות היא אופציה. גם כאשר המטרה קידשה את האמצעים וזכויות אזרח בסיסיות כמו חופש הביטוי נרמסו ברגל גסה, תוך קבלת הכשר מהמערכת המשפטית לגווניה

나는 ‘불복종’에 반대하는데, 언제나 그랬고, 심지어 구쉬 카티프를 뿌리 뽑는 힘든 시절에도 그랬다. 나는 철수에 반대해 데모했고, 그 계획에 반대하는 리쿠드의 젊은 회원으로 활약했지만, 불복종이 선택 사항이라는 마인드는 전혀 갖지 않았다. 심지어 다양하게 사법 체계로부터 정당화를 받으면서 목표가 수단을 정당화하고, 표현의 자유 같은 기본적인 시민의 권리가 짓밟힐 때조차도 그랬다. 

 

עם זאת, נראה שמי שהשתלחו בגסות בטייסים, בהם שרים בממשלת ישראל, צריכים להבין מה זה באמת אומר להיות טייס קרב במילואים. איך זה מרגיש לצאת ב-5:00 לפנות בוקר מהבית, כל שבוע, ליום שלם (ולפעמים גם ללילה). ללבוש סרבָל וחליפת ג'י, ולהטיס מכונה מלאה בדלק ופצצות. בבקרים כאלה אין לי מושג אם הוא נמצא בתחומי מדינת ישראל או בשמי אחת מהמדינות השכנות. יש לי בן ובת שאני צריכה לדאוג שיקומו, יאכלו ויגיעו בזמן לבית ספר. את המחשבה "איפה אופיר עכשיו" אני מדחיקה, אחרת לא אוכל לתפקד, לא היום ולא בכל יום שאופיר ביום מילואים. רק מתפללת שישוב בשלום. ככה כל שבוע, פעם בשבוע

그럼에도 불구하고, 조종사들을 무례하게 모욕하는 사람, 그중에는 이스라엘 정부의 장관들도 있는데, 예비군으로 전투기 조종사가 된다는 것이 진정으로 무엇을 의미하는지 이해할 필요가 있을 것 같다. 아침이 오고 있는 5시에, 매주 하루 온종일(때로는 밤새껏)을 위해 집을 나서는 기분이 어떤지 말이다. 점프수트와 G-수트를 착용하고 연료와 폭탄을 장착한 기계를 조종한다. 이런 아침들에 그가 이스라엘 국가 영공에 있는지 아니면 이웃 국가들 중 하나의 상공에 있는지 나는 전혀 모른다. 내게는 일어나서 밥을 먹고 제 시간에 학교에 가도록 돌봐야 하는 아들과 딸이 있다. "지금 오피르는 어디 있을까" 생각을 내가 억누르는 것은, 그렇지 않으면 아무 일도 할 수가 없기 때문으로, 오늘만 아니라 오피르가 예비군 복무를 나간 모든 날 동안 그랬다. 다만 그가 무사히 돌아오기만 기도한다. 매주, 일주일에 한 번 그랬다.

 

השבוע חשבתי על כך שאין לי מושג מה היו הדעות הפוליטיות של כל אחד ואחד מהטייסים שנהרגו. הם יצאו ביחד לאימונים או לגיחה מבצעית כגוף אחד, ככוח לוחם אחד, מאוחד. אחדות האומה תמיד הייתה מרכיב מכריע בכל המלחמות, בקיומנו כעם וכמדינה לאורך כל השנים. בנכונות למסור את הנפש עבור העם היושב בציון

이번 주 나는 사망한 조종사 개인의 정치적 견해가 무엇이었는지 전혀 모른다는 점을 생각했다. 그들은 하나의 몸으로. 연합된 하나의 전투력으로 다함께 훈련이나 작전 비행을 나갔다. 국가의 하나 됨은 모든 전투에서, 수년 내내 국민과 국가로서 우리의 존재에 언제나 결정적인 요소였다. 시온에 거하는 백성을 위하여 목숨을 바칠 각오로.

 

אני מאמינה ששינויים במערכת המשפט הכרחיים. נשיא בית המשפט העליון בדימוס משה לנדוי ז"ל חזה את המתרחש היום וזעק עוד בטרם המהפכה החוקתית: "תנאי חיוני לפעולתם התקינה של בתי המשפט במדינה כמדינת ישראל - שבית המשפט יימנע מלעסוק בנושאים שבמדיניות, של בחירה בין השקפות עולם בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה השנויים במחלוקת ציבורית... כל ביטול של חוק על ידי בית משפט בעניינים כגון אלה יהפוך את בית המשפט לשותף בכיר במלאכת החקיקה ויעשה את השופטים בני פלוגתא במחלוקות ציבוריות, כאשר חלק מן הציבור מוחא להם כף וחלקו האחר דוחה את פסיקתם כחד צדדית ומוטעית מיסודה. כך יגיע בית המשפט לא רק לעימות עם הרוב בכנסת, אלא יאבד לו אותו האמון של כלל הציבור, שהוא תנאי בל יעבור למעמדו הציבורי". האיזון הראוי למדינה דמוקרטית הופר, ונדמה שעל כך רוב הציבור אינו חולק

나는 법체계의 변화가 불가피하다고 생각한다. 은퇴한 대법원장 고 모세 란다우(Moshe Landau)는 오늘날 일어나는 일을 내다보고, 헌법적 혁명(1992-1995, of 2 basis laws, led by Aharon Barak) 이전에도 이렇게 외쳤다. “이스라엘 국가 같은 나라에서 법원의 적절한 활동에 필수 조건은, 정책적으로 공공 분쟁을 겪고 있는 사회, 경제, 정치 현안에 관한 세계관 사이에서 선택해야 하는 주제를 법원이 다루는 걸 삼가는 것이다. 이와 같은 주제에 관해 법원에 의해 법률이 무효화되면, 법원이 입법 과정에서 주도자(senior partner)로 변하고, 판사들을 공공 분쟁의 골칫거리로 만들어, 대중의 일부는 그들에게 박수를 보내고 다른 일부는 그들의 판결을 일방적이고 근본적으로 잘못됐다고 거부할 것이다. 이렇게 법원은 국회의 다수파와 대적할 뿐만 아니라, 대중 일반의 똑같은 신뢰도 잃게 될 텐데, 이것이 그가 공적 지위로 넘어가지 않을 조건이다." 민주주의 국가에게 적합한 균형은 깨졌고, 그에 관해 대중의 다수가 동의하지 않는 것 같다.

 

כחברת כנסת וכשרה בממשלה פעלתי להוביל שינויים במערכת המשפט. הצלחתי לגוון את בית המשפט העליון במסגרת השיטה הקיימת והיום הוא מאוזן הרבה יותר מבעבר. הובלתי שיח חדש בדבר הצורך העמוק בשינוי במערכת המשפט. אני גם מאמינה שמשעה שקמה ממשלת ימין הומוגנית זו לא רק זכותה, ואלא גם חובתה, לערוך שינויים בהתאם לתפיסת עולמה

크네세트 의원이자 정부의 장관으로서 나는 사법 제도의 변화를 이끌려고 했다. 나는 기존 시스템 틀에서 대법원을 변화시키는 데 성공했고, 오늘날 그것은 전보다 훨씬 균형 잡혀 있다. 나는 사법 제도에서 변화가 절실히 필요하다는 새로운 담론을 이끌어냈다. 또 내가 믿기로, 동질의 우파 정부가 세워진 순간부터 그 세계관에 따라 변화를 만들어내는 것은 권리만 아니라 의무이다.

 

עם זאת, נקלענו למצב שבו נוצר קרע נוראי בעם, שמאיים על עתידה של המדינה. וזה לא רלוונטי אם הסיבה היא הרפורמה עצמה או המחאה נגדה. חלקים נרחבים בעם תומכים ברפורמה, וחלקים נרחבים נחרדים חרדה של ממש. וזאת מבלי לדבר על ההשפעות הכלכליות הנגרמות כתוצאה מחוסר היציבות שהמדינה נקלעה אליה. זו המציאות ואי אפשר להתעלם ממנה

그럼에도 불구하고 우리는 백성 사이에 끔찍한 균열이 발생하는 상황에 처해 있고, 이것은 국가의 미래를 위협한다. 게다가 그 이유가 개혁 자체 때문인지, 그에 대한 저항 때문인지는 중요하지 않다. 백성 중 많은 사람들이 개혁을 지지하지만 많은 사람들은 진정으로 공포에 떨고 있다. 그리고 이것은 불안정의 결과로 야기된 국가가 마주할 경제적 영향에 대해서는 말도 안 꺼낸 것이다. 이것이 현실이고 이것을 무시할 수는 없다.

 

כדי שהשינויים הנדרשים במערכת המשפט יהיו משמעותיים, כאלו שיישארו לאורך ימים ושנים ולא ייצרו משבר חוקתי שממנו המדינה תינזק, הם חייבים להתבצע מתוך הבנה ושיח, גם עם האופוזיציה. פשרה אינה מילה גסה, היא מלווה את חיינו הן הפרטיים והן הציבוריים בכל מעשה ובכל צעד. רוב מוחלט של הציבור הישראלי מבין שיש צורך ברפורמות במערכת המשפט, אבל סולד מהאופן בו הממשלה מקדמת אותן. רוצים רפורמה – בתנאי שתהיה בהסכמה רחבה. והסכמה רחבה מחייבת ויתורים מכל צד. זו מהות הפשרה

사법 제도에 요구되는 변화가 의미있기 위해서, 그러니까 여러 날과 여러 해 동안 국가가 피해를 입을 만한 법적 위기를 일으키지 않기 위해서는, 그것들은 야당과도 함께 이해와 대화 속에서 이루어져야 한다. 타협은 거친 단어가 아니며, 사적이든 공적이든 모든 행동과 모든 단계에서 우리 삶에 수반된다. 이스라엘 대중의 절대 다수는 사법 제도의 개혁이 필요하다는 것을 이해하지만 정부가 그것을 추진하는 방식을 역겨워한다. 개혁을 원하는 것은, 광범위한 합의가 있으리라는 조건 하에서이다. 그리고 광범위한 합의에는 양측 모두로부터 양보가 필요하다. 이것이 타협의 본질이다.

כעת עומדת על הפרק הצעת גישור של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, האלוף במיל' גיורא איילנד והיזם גיורא ירון. זו איננה הצעה מושלמת. כוחה וגדולתה של הצעת הפשרה של הארבעה היא יכולתה לשמש בסיס להבנות ולהסכמות בין כל הצדדים. אף צד לא יצא עם כל תאוותו בידו. הממשלה מוותרת על שליטה במאה אחוז במינוי השופטים, אך נותרת עם 50 אחוז. הממשלה מוותרת על מינוי יועמ"שים כמשרות אמון אבל מקבלת את הדבר המתבקש – אם הפרקליטות מסרבת לייצג את עמדת הממשלה או עמדתו של שר, ניתן יהיה לשכור ייצוג על ידי עורך דין מהשוק הפרטי. דבר כל כך מובן מאליו. ההצעה מקנה הישגים חשובים למחנה הימין, אך בד בבד היא מאוזנת ומתונה יותר מהצעת הממשלה. מתווה ברוח ההצעה לא יאפשר לטעון שהדמוקרטיה הישראלית מתה

현재 논의되고 있는 것은 전 법무부 장관 Daniel Friedman 교수, Yuval Albashan 교수, Giora Island 예비군 장군, 기업가 Giora Yaron의 중재안이다. 이것은 완벽한 제안이 아니다. 네 사람의 타협안의 강점과 위대함은 모든 당사자들의 이해와 합의의 기초 역할을 할 수 있다는 것이다. 어느 쪽도 모든 바람을 자기 손에 들고 나오지 않았다. 정부는 판사 임명에 대한 통제권 100%는 포기했지만 50%는 유지한다. 정부는 General Attorney를 trusty servant로 임명하는 것은 포기했지만 요구되는 것은 수용한다. 즉 GA가 정부나 장관의 입장을 대변하기를 거부하는 경우 민간 시장에서 변호사를 고용하는 것이 가능할 것이다. 사안은 그 자체로 너무나 명백하다. 이 제안은 우익 진영에 중요한 성과를 가져오지만 동시에 정부 제안보다 더 균형 있고 온건하다. 제안의 정신에 대한 개요는 이스라엘 민주주의가 죽었다고 주장하는 것을 허용하지 않는다.

 

בכוחה של רפורמה מוסכמת ברוח הצעת הארבעה ובגיבוי נשיא המדינה להרגיע את אווירת ההתלהמות והמתח במדינה. תוכנית כזו תאפשר למערכת הפוליטית לשוב לרגיעה ולעמידה איתנה בפני האתגרים הלא פשוטים שבפניהם אנו ניצבים. בשעה שאיראן מגיעה לכמות אורניום שמספיקה כמעט לפצצה גרעינית, פשוט אין לנו את הפריבילגיה להילחם אחד בשני, ולהחליש את המערכת החיסונית שלנו. הכלכלה הישראלית המשגשגת בסכנה, הערבות ההדדית שלנו מתפוררת

네 명의 제안의 정신으로 합의된 개혁안의 힘에, 국가의 다툼과 긴장의 분위기를 진정시키기 위한 대통령의 지원을 받는다. 이런 계획은 정치 체제에 다시 평온을 되찾고 우리가 직면한 어려운 도전에 맞서 굳건히 서게 할 것이다. 이란이 핵폭탄을 만들기에 충분한 양의 우라늄에 거의 도달하는 마당에, 당연히 우리에게는 서로 전쟁하거나 우리의 면역 체계를 약화시킬 privilege가 없다. 번창하던 이스라엘 경제가 위험에 처해 있고, 우리의 연대는 무너지고 있다.

 

אני מאד מקווה שחבריי לקואליציה ולאופוזיציה יפסיקו להביט על ציוצים בטוויטר, יגלו מנהיגות וילכו זה לקראת זה. אחרת, נמצא את עצמנו תלויים זה לצד זה

연정과 야당의 의원들이 트위터의 트윗을 보는 것을 멈추고, 리더십을 선보이고 서로를 향해 나아가기를 진심으로 바란다. 그렇지 않으면 나란히 매달려 있는 우리 자신을 발견하게 될 것이다.