이스라엘의 쇼핑 중독

우리는 우리가 구입한 전부를 필요로 하는가? האם אנחנו צריכים את כל מה שאנחנו קונים 

רק  לפני כ-15 שנה לא היה בישראל אפילו קניון אחד. אנשים היו הולכים לשוק או לחנויות הקטנות והיו קונים מה שהם צריכים. החברה הייתה שוויונית יותר וצרכה פחות מוצרים. בעשור האחרון השתנה הדבר. קניונים נבנו בכל רחבי הארץ, ומספר הקונים הלך וגדל. משפחות שלמות - הורים, ילדים, תינוקות, סבא וסבתא - כולם יוצאים ביחד לקניון בכל סוף שבוע או בכל יום חופשי, וממלאים עגלות במוצרי צריכה. את רוב המוצרים שהם קונים הם לא באמת צריכים. מוצרים רבים הם חד-פעמיים - להשתמש ולזרוק. הם קונים כל מה שאפשר לקנות וכל מה שרואים בפרסומות. ישראל אינה המדינה היחידה שיש בה אובססיה לקניות. כל החברה המערבית היא  חברה צרכנית. זו חברה שבה מתייחסים לאדם לפי עושרו ולא לפי המעשים או הרעיונות שלו

약 15년 전만 해도 이스라엘에는 쇼핑몰이 하나도 없었다. 사람들은 시장이나 작은 가게에 갔고, 자신들이 필요로 하는 것을 샀다.  그때 사회는 더 평등했고, 상품은 덜 필요했다. 최근 10년 동안 이것이 변했다. 쇼핑몰들이 이스라엘 전국에 지어졌고, 소비자 숫자는 늘어갔다. 전 가족-부모. 자녀, 아기, 할아버지 할머니 전부 함께 쇼핑몰로 주말이나 휴일마다 나가, 필요한 상품을 카트에 채운다. 그들이 구매한 대부분의 상품을 사실 그들은 필요로 하지 않는다. 많은 상품들은 일회용으로 한번 사용하고 버린다. 그들은 구매할 수 있는 것 전부와 광고에서 보는 것 전부를 구매한다. 쇼핑에 집착하는 나라가 이스라엘뿐만은 아니다. 서구 사회는 모두 소비 사회이다. 이런 사회는 사람을 그가 가진 부에 따라 취급하는 사회이지, 그의 행동이나 생각에 따라서가 아니다. (1972 בניין כלל)

 

אוכלוסיית המערב, שהיא 20% מהעולם, משתמשת ב-80% מהמַשאַבים הטבעיים של כדור הארץ. רוב תושבי כדור הארץ הם אנשים עניים וחלקם רעבים ללחם. העניים האלה מייצרים את רוב המוצרים בשביל העולם המערבי ובשביל קבוצות של עשירים במדינות שלהם. הממשלות במדינות המערב חושבות שהעוני הוא תוצאה של צפיפות אוכלוסין במדינות העניות. יש שם יותר מדי תושבים ולכן אין די מזון לכולם. אבל גם במערב יש צפיפות אוכלוסין, למשל בבריטניה, ביפן או בהולנד, ובכל זאת אין שם רעב

서구 인구는 전 세계의 20%인데, 지구의 천연 자원 80%를 사용한다. 지구의 거주민은 대개 가난한 사람들이고 그중 일부는 빵에 굶주려 있다. 이 가난한 사람들이 서구 세계와 자국의 부자 그룹을 위해 대부분의 상품을 생산한다. 서방 국가들의 정부는 빈곤이 가난한 국가의 인구 밀집의 결과라고 생각한다. 거기 주민들이 너무 많아서 그래서 모두를 위한 식량이 충분하지 않다는 것이다. 하지만 서구에도 인구 밀집이 있는데 예컨대 영국, 일본, 네덜란드 같은 나라에서 어쨌든 거기 가난이 없다.

 

מדינות המערב, בניגוד למדינות אחרות בעולם, מחלקות את "העוגה" שה"חומרים" שלה הגיעו ממדינות העולם השלישי - בצורה שווה יחסית בין כל תושביהן. לתושבים יש כסף ולכך הצריכה גדלה. צריכה גדולה גורמת לניצול עובדים במדינות העניות או לפגיעה אקולוגית במדינות אלה. למשל, חברה ידועה המייצרת מוצרי ספורט - העסיקה במזרח אסיה עובדים, וביניהם ילדים, שעבדו שעות ארוכות מאוד ושילמה להם שכר נמוך מאוד. חברת מזון מפורסמת - שיש לה רשת עולמית למכירת מזון מהיר - גורמת לאיכרים עניים לפגוע ביערות הגשם כדי לגדל פרות לבשר

서방 국가들은, 전 세계 다른 국가들과 달리, '파이'의 ‘재료’들이 제 3세계 국가들에서 왔을 경우 이를 나누는데, 그들의 거주민 전부에 비교적 평등한 방식으로 그렇게 한다. 거주민들에게 돈이 있고, 그래서 소비는 성장한다. 대량 소비는 가난한 나라 노동력 착취나 이런 국가들에서 생태 피해를 유발한다. 예를 들면, 스포츠 상품을 생산하는 한 저명한 회사는 동아시아에서 어린이를 포함한 노동자를 아주 오랜 시간 일하도록 고용했는데, 매우 적은 월급을 지불했다. 유명한 식품회사-패스트푸드 판매를 위한 글로벌 체인을 가진-는 가난한 농부들이 육용 소를 키우기 위해 열대 우림을 파괴하게 만든다.

 

צריכה רבה מדיי יוצרת אשפה רבה מדיי. לפי המשרד לאיכות הסביבה, כל אדם בישראל מייצר כל יום 2.5 ק"ג אשפה וכמות זו גדלה יותר ויותר. בהרי האשפה האלה אפשר למצוא מכוניות ישנות, קרטונים ומוצרי פלסטיק. האשפה הזאת לא נעלמת במהירות. היא מזהמת את האוויר ופוגעת בשכבת האוזון ומגיעה גם למי התהום

지나친 소비는 지나친 쓰레기를 만든다. 환경보호부에 따르면, 이스라엘 사람은 날마다 1인당 2.5kg의 쓰레기를 만들어내고 그 양은 점점 더 늘어나고 있다. 이런 쓰레기 산에서 오래된 자동차, 골판지들, 플라스틱 상품을 찾을 수 있다. 이들 쓰레기는 신속히 사라지지 않는다. 공기를 오염시키고 오존층을 손상시키며 물의 심해까지 이른다.

 

צרכנים רבים בעולם המערבי לא חושבים על התוצאות האלה. 'יום ללא קניות', יום אחד בשנה, יגרום לצרכנים לעצור לרגע ולחשוב על הנזק שהם גורמים לאנשים ולסביבה מאז 1993 - השנה הראשונה שבה היה 'יום ללא קניות' - יותר ויותר ארגונים ממדינות המערב עושים עולות כדי שאנשים לא יצאו לקניות

서방 국가의 많은 소비자들은 이런 결과에 대해 생각하지 않는다. ‘쇼핑없는 하루’ 1년에 한 번 있는 날은 소비자들을 잠시 멈춰 그들이 사람과 환경에 야기하는 피해에 대해 생각하게 만드는데, 1993년 '쇼핑 없는 하루'가 있었던 최초의 해로부터, 서방 국가들의 단체들은 사람들이 쇼핑하러 나가지 않도록 점점 더 '거친 행동'을 하고 있다.

 

הארגונים הירוקים בישראל מארגנים ביום זה - בסוף בנובמבר - פעילויות בכל הארץ. בתל אביב וגם בירושלים מתקיים שוק חופשי ובו "מביאים מה שלא צריכים, ולוקחים מה שרוצים". המארגנים מזמינים את המשתתפים להביא דברים שונים שהם לא צריכים אותם, אבל עדיין אפשר להשתמש בהם. הם גם מזמינים משפחות עם ילדים ל"קניון פרטי" שפתוח 24 שעות ביממה, ובו הילדים מציירים, מפסלים, כותבים ועושים תאטרון. כך הם מקווים לעבור מ"תרבות של צריכה" ל"תרבות של יצירה

이스라엘의 녹색 단체들은 11월 말 이날에 전국에서 활동을 조직한다. 텔아비브와 예루살렘에서도 프리 마켓이 생기고, 거기서 "당신이 필요하지 않은 것을 가져오고 원하는 것을 가져간다." 주최측은 참가자들에게 필요하지 않지만 여전히 사용할 수 있는 다양한 것들을 가져오도록 권유한다. 또한 자녀가 있는 가족들을 하루 24시간 개방하는 "개인 쇼핑몰"에 초대해서, 아이들은 그림을 그리고 조각하고 글을 쓰고 연극을 한다. 이렇게 그들은 "소비의 문화"에서 "창조의 문화"로 이동하기를 바란다.