플라비우스 요세푸스는 누구인가

יוסף בן מתתיהו (או בשמו הרומאי פלביוס יוספוס) נולד בירושלים בשנת 37 לספירה לערך, ומת בתום המאה הראשונה, ברומא. יוסף בן מתתיהו, בן לאצולה הכהונה ממשמרת יהויריב, נתייחס מצד אמו על שושלת החשמונאים. הוא מספר בשבח עצמו ואומר כי בנעוריו גילה בקיאות רבה בהלכה, וכי ראשי הכהונה נהגו להיוועץ בו. במלאת לו שש־עשרה שנה החל לגלות עניין עמוק בכתות השונות שפרחו באותם ימים בעם ישראל. שלוש שנים שהה במדבר בחברת בונוס, מתנזר שחי בפרישות במדבר, וניזון מעשבי בר. בגיל תשע־עשרה חבר יוסף בן מתתיהו אל הפרושים, ובשנת 64 לספירה (והוא בן עשרים ושש בלבד) יצא לרומא לשם פדיון כמה כוהנים שעמדו לדין בפני קיסר. יוסף בן מתתיהו נבחר למשימה זו בשל שליטתו ביוונית, וביקורו ברומא המעטירה, רבת עוצמה, הרשים אותו עד מאוד

요셉 벤 마티티야후 (혹은 로마 이름으로 플라비우스 요세푸스)는 대략 기원후 37년 경에 예루살렘에서 태어났고, 1세기 말에 로마에서 사망했다. 요셉 벤 마티티야후는 여호야립 반차의 고귀한 제사장 가문의 아들이었고, 어머니 쪽으로는 하스모니아 왕족과 연관되어 있었다. 그의 자화자찬에 따르면, 젊었을 때 할라하에 대단한 통달함이 드러났고, 대제사장들도 그에게 조언을 구하곤 했다.ㅋㅋ
16세에 이른 해, 당시 이스라엘 백성 가운데 만개했던 여러 종파들에 대해 깊은 관심을 갖기 시작했다. 바누스 공동체에 속해 광야에 머무는 3년 동안 광야에서 금욕주의로 절제하고, 야생 풀을 식량으로 삼았다. 19세 요셉 벤 마티티야후는 바리새파에 합류했고, 기원후 64년 (그의 나이 고작 26세) 카이사르(Nero) 앞에서 재판을 받고 있던 몇 명의 제사장들의 몸값 지불을 위해 로마로 갔다. 요셉 벤 마티티야후는 헬라어를 구사할 수 있었기 때문에 이 임무에 선택되었는데, 휘황찬란하고 강성한 로마로의 방문은 그에게 매우 깊은 인상을 주었다.

 

כאשר פרץ המרד, הוטלה על שכמו של יוסף בן מתתיהו, המקורב אל רומא, הגנת הגליל. נראה שהוא הוצב בתפקיד זה משום שירושלים קיוותה עדיין שתוכל להגיע לפשרה כלשהי עם השלטון הרומאי. הגליל הגיב בחשדנות רבה כלפי יוסף בן מתתיהו ורבים תבעו את סילוקו מתפקידו וממעמדו. אכן, דומה כי כישרונותיו הצבאיים של יוסף בן מתתיהו לא היו מרשימים במיוחד. כשהגיע המצביא הרומאי אספסיינוס, בשנת 67 לספירה, אל הגליל, לא מצא את יושביו היהודים מוכנים למערכה. לא הותוותה שום תוכנית של הגנה והערים השונות נפלו בזו אחר זו בידי הרומאים. יודפת, שבה שהה יוסף בן מתתיהו, נפלה לאחר מצור של שבעה שבועות. ארבעים איש, ויוסף בן מתתיהו בתוכם, נמלטו אל מערה והחליטו להתאבד, ובלבד שלא ימסרו עצמם ביד האויב. יוסף בן מתתיהו סובב את פני הדברים כך שהוא ואדם נוסף נותרו אחרונים ואז הסגירו את עצמם לרומאים

반란이 터졌을 때(66년) 갈릴리의 방어는 친로마 인사인 요셉 벤 마티티야후에게 맡겨졌다. 그가 이 자리에 배치된 까닭은 예루살렘이 여전히 로마 정부와 아무 타협이라도 도달할 수 있기를 희망했기 때문인 것 같다. 갈릴리는 요셉 벤 마티티야후를 큰 의혹으로 대했고, 많은 사람들이 그의 직위와 지위에서 해임할 것을 요구했다. 사실 요셉 벤 마티티야후의 군사적 재능은 그다지 인상적이지 않았던 것 같다. 67년 로마의 장군 베스파시아누스가 갈릴리에 도착했을 때, 그는 유대인 동료 병사들이 전투 준비가 되었다고 보지 않았다. 방어 계획은 전혀 세워지지 않았고 여러 성들이 차례대로 하나씩 로마에게 함락되었다. 요셉 벤 마티티야후가 머물렀던 Yodfat은 7주간의 포위 공격 끝에 함락되었다. 요셉 벤 마티티야후를 포함한 40명은 동굴로 도망쳐 자살하기로 결정했는데, 적의 손에 자신들을 넘겨주지 않기 위해서였다. 요셉 벤 마티티야후는 판도를 뒤바꾸어서, 마지막으로 자신과 또 한 사람이 남았을 때 로마인들에게 항복했다.

 

כאשר נעשה אספסיינוס לקיסר שוחרר יוסף בן מתתיהו, וכשיצא טיטוט, אשר קיבל את הפיקוד על הצבא, לכבוש את ירושלים, הלך יוסף בן מתתיהו עמו וניסה לשכנע את תושבי העיר הנצורה להיכנע ללא תנאי, אך ללא הועיל. לאחר נפילת העיר ירד יוסף בן מתתיהו אל רומא. בימי הקיסרים אספסיינוס וטיטוס היה לבן חסותם והתמסר באין מפריע לכתיבה

베스파시아누스가 황제가 되었을 때 요제프 벤 마티티야후는 풀려났고, 군대 지휘를 맡게 된 티투스가 예루살렘을 정복하기 위해 출전할 때(69년) 그와 함께 가서 문을 걸어 잠근 도시 주민들에게 무조건 항복하라고 설득하려 했다. 하지만 아무 소용이 없었다. 도시가 함락된 후 요셉 벤 마티티야후는 로마로 돌아갔다(*마사다의 함락을 보지 않았다). 베스파시아누스와 티투스 황제 시대에 그들의 보호 아래 있었고, 저작 활동에 지장이 없도록 전념했다. 

 

 

יוסף בן מתתיהו הותיר לנו ארבעה חיבורים הכתובים ביוונית, שפת התרבות של התקופה: מלחמת היהודים ברומאים - סיפור המרד הגדול (67-60 לספירה) והחורבן. בספר ניכרת נימה אפולוגטית ניסיון לטיהור עצמי - המלווה בדברי רהב. עם זאת רב ערכו של הספר בשל היות מחברו עד ראייה למאורעות ובשל השימוש שנעשה בו בחומרים רומאיים רשמיים על אודות מהלך האירועים

ספר אפולוגטי נוסף, האוטוביוגרפיה חיי יוסף, נכתב כתגובה לרינונים על תפקודו הלקוי בגליל (בכתבי היד מופיע חיבור זה כנספח לספרו המקיף קדמוניות היהודים)

חיבור שלישי הוא נגד אפיון, ובשמו המקורי על חיי היהודים, ובו התקפה חריפה על שונאי ישראל. בספר ניכר כישרון פולמוסי רב ולהט להתמודד עם טענותיהם ולהגן על עם ישראל ותורתו

אך החיבור המקיף מכולם, שממנו נביא להלן, הוא קדמוניות היהודים - תולדות עם ישראל מראשיתו ועד הדור הקודם למלחמת החורבן

요셉 벤 마티티야후는 당시의 문화 언어였던 헬라어로 기록된 4가지 저서를 남겼다. 로마에 대한 유대 전쟁사 - 대반란(60-67년)과 멸망 이야기이다. 이 책에서 오만한 표현들이 동반된, 자기 정화의 시도로서 회한의 어조가 뚜렷하다. 하지만 이 책의 가치 대부분은 저자가 이 사건들의 목격자라는 점, 사건들의 과정과 관련해 로마의 공식 자료를 거기 사용했다는 점 때문이다.

또 다른 회한을 담은 요셉 생애의 자서전은 갈릴리에서 그의 부적절한 임무에 대한 소문에 응답하기 위해 작성되었다(필사본에는 이 작품이 유대 고대사를 담고 있는 책의 부록으로 나타난다). 

셋째 작품이 아피온에 대한 반박으로 원래 제목은 유대인의 삶에 관하여로서, 그 속에 이스라엘을 증오하는 사람들에 대한 날카로운 공격이 있다. 그들의 주장에 반박하고 이스라엘 백성과 그 토라를 변호하려는 풍부하고도 날카로운 논쟁적 재능과 열정을 책은 보여준다. 

그러나 아래에서 보게 될 전부를 포괄하는 작품은 유대 고대사이다. 이스라엘 민족의 시작부터 앞선 세대들과 멸망 전쟁까지의 역사이다.

 

בחיבורו זה ביקש יוסף בן מתתיהו לפרוש בפני הגויים, את תולדות עמו ולהראותם את יפי תורתו. המקור העיקרי לספרים הראשונים של קדמוניות היהודים הוא המקרא (בנוסחתו היוונית). אגב מסירת הדברים מרבה יוספוס בשילוב דברי פרשנות הקרובים מאוד במסורותיהם ובדרכיהם לפרשנות חז"ל מחד גיסא ולרוח הספרות ההלניסטית בת התקופה מאידך גיסא

이 작품에서 요셉 벤 마티티야후는 이방인들 앞에서 자기 민족의 역사를 해설하고 그 토라의 아름다움을 보여주려고 애썼다. 유대 고대사의 처음 책들의 주요 출처는 성경(헬라어 버전=LXX)이다. 그나저나 요세푸스가 자주 하는 표현 전달은, 그들의 전통과 방식에 매우 가까운 해석과 결합하는 것으로, 한편으로는 랍비 문학(=미쉬나, 탈무드)의 해석이고, 다른 한편으로는 현대 헬레니즘 문학 정신이다.

 

יוסף בן מתתיהו אף מרבה בציטוט מקורות הלניסטיים (ולפעמים הוא המקור היחיד לידיעותינו על סופרים אלה שספריהם אבדו מן העולם). על סיפורים מקראיים אחדים עובר יוסף בן מתתיהו בשתיקה, כנראה משום שחש כי סיפורים אלו (כגון מעשה הריגת המצרי בידי משה או צרעת מרים) יכתימו את שמו של עם ישראל ואת שמם של אבותיו בעיני הקורא הנוכרי

요셉 벤 마티티야후는 심지어 헬레니즘 자료를 자주 인용한다(때로는 세상에서 사라진 책들의 저자에 대한 우리 지식의 유일한 출처이다). 어떤 성경 이야기에 관해서 요세프 벤 마티티야후는 침묵하며 넘기는데, 아마도 이런 이야기들이 (모세가 이집트인을 살해한 것이나 미리암의 나병 같은) 이방인 독자의 눈에 이스라엘 백성의 이름과 그 조상들의 이름을 더럽힌다고 그가 느끼기 때문이다. 

 

 לא כך כתוב בתנ"ך (פרק ט), יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, 2004

 

 

 

 

Yodfat, 요세푸스의 비밀