세계 축구의 배신

 

בגידת הכדורגל העולמי | טור

בגידת הכדורגל העולמי 
ניר צדוק

 

פיפ"א ואופ"א נאלמו, הליגה האנגלית פתחה את פיה באיחור של ימים רק כדי לשחרר הצהרה מכובסת. התגובה המבישה של עילית הכדורגל למתקפה הרצחנית של חמאס אינה מפתיעה: רוב הקבוצות הגדולות הן צעצוע של שייח'ים, עם דשא מסריח מנפט

FIFA와 UEFA는 맹한 체 굴었고, 잉글랜드 리그는 입을 열긴 했지만 며칠이나 지나 물에 씻은 듯한 선언을 내놓았다. 하마스의 살인적인 공격에 대한 축구 엘리트들의 수치스러운 반응은 놀랍지 않다. 대형 클럽 대부분이 잔디에 기름 냄새가 배어 있는 셰이크들의 장난감이니까.

 

—---------------------
ליגת העל אמנם הפסיקה את פעילותה, אבל זה לא אומר שהיא עומדת במקום. במהלך השבוע האחרון הצטרפו אליה מספר קבוצות חדשות, שעליהן רוב האוהדים בישראל מעולם לא שמעו

프리미어리그가 활동을 중단하긴 했지만 가만히 서 있다는 뜻은 아니다. 지난 주 내내 몇몇 새로운 팀들이 합류했는데 대개 이스라엘 팬들은 들어본 적이 없다.

קבלו את פילדלפיה פיליז, לכאורה קבוצת בייסבול שהיא אמריקאית כמו נקניקיה ב־4 ביולי, אבל בפועל תומכת נלהבת של ישראל לא פחות ממ.ס אשדוד. אחד ממשחקיה בשלב הפלייאוף בשבוע שעבר נפתח בדקת דומייה לזכר הנרצחים במתקפת חמאס, ומגרשה הביתי הואר בצבעי כחול־לבן לאות הזדהות. כמוה עשו בין היתר גם קבוצות הפוטבול של בולטימור, מיאמי, מינסוטה, סן־פרנסיסקו ואחרות, שליבן במקום הנכון. הצהרות התמיכה וההזדהות שלהן יגיעו לשיא בדקת דומייה שתקדים את NFLכל משחקי המחזור ב־

필라델피아 필리스를 보자. 보다시피 7월 4일 핫도그만큼 미국적인 야구 팀인데, 실제로는 FC Ashdod 못지 않게 이스라엘의 열성적인 지지자이다. 지난 주 플레이오프 전으로 열린 경기 중 하나는 하마스 공격으로 사망한 사람들을 추모하는 1분 묵념으로 시작됐고, 홈 구장은 연대감을 표하기 위해 카홀 라반 색(blue and white=Israeli color)으로 빛났다. 같은 일을 한 팀으로는 볼티모어, 마이애미, 미네소타, 샌프란시스코, 기타 등등 풋볼 팀이 있는데, 그들의 심장은 바른 위치에 있었다. 그들의 지지와 연대 선언으로 NFL의 모든 정규 경기에 앞서 1분간의 묵념이 있게 될 것이다.

 

מבחינתו של הספורט האמריקאי, עמידה לצידה של ישראל היא דבר מובן מאליו. אלא שהוא חדל להיות מובן מאליו ברגע שמביאים בחשבון את שתיקתו הרועמת של הכדורגל העולמי, מרמת הגופים המארגנים, דרך הליגות ועד למועדונים. פיפ"א ואופ"א נאלמו, והפרמייר־ליג פתחה את פיה באיחור של ימים רק כדי לשחרר הצהרה מכובסת שכינסה תחת קורת גג אחת את ישראל והטרור החמאסי

미국 스포츠 관점에서 이스라엘 편에 서는 것은 자체로 당연한 일이다. 그런데 조직위원회 차원부터 리그를 거쳐 클럽에 이르기까지 세계 축구의 분통터지는 침묵을 고려하면, 더는 자체로 당연하지 않게 됐다. FIFA와 UEFA는 맹한 체 굴었고, 프리미어리그는 며칠이나 지나 입을 열어 이스라엘과 하마스 테러단체를 한 지붕 아래 모으는 썰렁한 물에 씻은 듯한 성명을 발표했다.

שקט הוא רפש, אבל יש דברים מצחינים יותר אפילו משקט. בגידת העילית של הכדורגל העולמי במדינת ישראל אינה מפתיעה: רוב הקבוצות הגדולות הן צעצוע של שייח'ים, עם דשא מסריח מנפט. כסף לא קונה רק את קווין דה־בריינה וארלינג הולאנד ומאפשר יצירת מגה־קבוצות מרהיבות – הוא גם קונה את זכות הדיבור. עד היום, כדי ליהנות מהליגה האנגלית היה צריך רק להעלים עין מהמוסר הספורטיבי, ולהלבין, כל אוהד בינו לבין עצמו, את השתלטות המיליארדרים מהמפרץ על הקבוצות בבריטניה. עכשיו, למרבה הצער, מתגלה בעיה מוסרית גדולה בהרבה, אנושית, ואיתה כבר הרבה יותר קשה לחיות

침묵도 수렁이지만, 침묵보다 더 악취를 풍기는 것들이 있다. 이스라엘 국가에서 세계 축구 엘리트의 배신은 놀랍지 않다. 대형 클럽 대부분이 잔디에 기름 냄새가 배어 있는는 셰이크들의 장난감이다. 돈은 케빈 더 브라위너와 엘링 홀란드만 구입하는 게 아니라 환상적인 메가 클럽을 만들 수 있게 해주고, 게다가 발언할 권리도 산다. 이제까지 잉글랜드 리그를 즐기기 위해서는 스포츠 윤리로부터 눈을 돌리고, 그의 모든 팬과 관계에서  걸프만 억만장자가 영국 클럽을 인수하는 것을 세탁하는 것만 필요했다. 이제 불행히도 훨씬 더 큰 윤리적 문제가 드러났고, 개인적으로 이 문제를 안고 살아가는 것이 훨씬 더 어려워졌다.

 

웸블리 경기장에서 이스라엘 국기 게양을 막고 있다. 정치적이라는 이유로. 영국의 위선은 새롭지 않다.

 

 

스포츠가 무너지는 지점 הנקודה שבה הספורט מתפרק
המתקפה הרצחנית בשבת שעברה פערה חור שחור בלב הישראליות, ולתוכו, כמו דרך פתח ניקוז, נשאב כל מה שפעם נדמה כחשוב עד שנותרה, חשופה ומדממת, רק ליבת קיומנו. בימים שבהם עצם הדבר הזה שנקרא "ישראלי" נמצא תחת מתקפה, כל התוספות מאבדות משמעות. אין מקום ל"תרבות ישראלית", ל"הומור ישראלי", ל"כדורגל ישראלי". המשחקים החשובים ביותר לא מתקיימים עוד בבלומפילד או בסמי עופר, אלא במשטחי הדשא המאולתרים במלונות שאליהם פונו ניצולי הטבח בעוטף. אין דבר גדול יותר שערן זהבי, דולב חזיזה ואחרים יכולים יהיו לעשות העונה מדאבל פס עם ילד בן 11 מקיבוץ כיסופים

지난 토요일 살인적인 공격은 이스라엘의 마음에 블랙홀을 남겼고, 그 속에서 마치 하수구처럼 한때 중요해 보였던 모든 것이 빨려들어가서, 우리가 존재할 수 있느냐 여부만이 남아 노출되고 피 흘렸다. "이스라엘"이라 불리는 이것이 공격 아래 놓이고 있는 날들에, 모든 추가사항은 의미를 잃는다. "이스라엘 문화" "이스라엘 유머", "이스라엘 축구"를 위한 자리는 없다. 가장 중요한 경기는 더 이상 Bloomfield나 Sami Ofer 구장에서 열리지 않고, 오테프 학살 생존자들이 대피한 호텔의 임시 잔디밭에서 열린다. Eran Zahavi, Dolev Haziza와 다른 선수들이 Kibbutz Kissufim에서 온 11세 소년에게 더블 패스를 하는 것보다 이번 시즌에 있었던 더 큰 일은 없다.

 

מדהים ומפחיד להיווכח איך מה שבימים כתיקונם מרגיש נצחי יכול פשוט להיעלם בבת אחת, כאילו מעולם לא היה שם. ספורט בנוי על מחזוריות, זה מקור הכוח שלו. הבטחת ההמשכיות שלו, בטוב וברע, מוסיפה נחמה גם ברגעים של משבר פרטי או קולקטיבי. תמיד יהיה עוד משחק, תמיד תהיה עוד עונה

놀랍고 두렵게도, 정상적인 날들에 영원할 것처럼 느꼈던 것이 마치 과거에 있어본 적이 없는 것처럼 고작 한순간에 사라질 수 있다는 것을 깨닫는다. 스포츠는 사이클을 기반으로 하며 이것이 그 힘의 원천이다. 좋든 나쁘든 그 연속성의 보장이 개인적이거나 집단적인 위기의 순간에도 편안함을 더한다. 언제나 또 다시 경기가 열리고, 언제나 또 다시 시즌이 있을 것이다.

אבל כדורגל יכול להבטיח את עצמו רק עד לנקודה מסוימת שמעבר לה הוא פשוט מתפרק, היות שהוא חסין כמעט לכל כוחות הרשע, אבל לא לכולם. עצירת ספורט היא אירוע מונומנטלי, משום שהוא מציע עוד אפשרות לנסות לעכל עם מה אנחנו מתמודדים. הכדורגל הוא כל כך מרכזי בשגרת יומנו, שביחס ישיר דרוש רוע מאוד גדול כדי להעלים אותו לחלוטין. זה עוד ביטוי, שולי ככל שיהיה, למידת הכוח שהופעל על הציבור הישראלי בשבוע שעבר

하지만 축구는 특정 지점까지만 자신을 보장하고 이를 넘어서면 그저 스스로 무너지는데, 거의 모든 악의 세력에 면역되긴 해도 전부는 아니기 때문이다. 스포츠의 멈춤은 기념비적인 사건인데, 그것은 우리가 직면한 것을 소화해 볼 가능성을 제공하기 때문이다. 축구는 너무나 우리 일상의 중심이기 때문에 축구를 완전히 없애려면 직접적인 관계에서 아주 엄청난 노력이 필요하다. 이것이 지난 주 이스라엘 대중에게 작용된 힘의 척도로서, 그나마 덜 중요한 또 다른 표현이다.

 

경쟁 선수들이 예비군으로 היריבויות יצאו למילואים
הערב אמורה הייתה נבחרת ישראל לשחק בקוסובו במסגרת מוקדמות היורו, שלושה ימים אחרי שאירחה את שווייץ. זה לא יקרה וההוא לא קרה ולאיש לא אכפת. המגרשים נסגרו על מנעול, בלי לדעת מתי ייפתחו שוב. את הקבוצות החליפו היחידות. במקום הפועל ת"א – גולני. במקום מכבי חיפה – הצנחנים. במקום בית"ר ירושלים – חיל האוויר. הן לא משחקות אחת נגד השנייה, אלא אחת עם השנייה. וזו סמליות מושלמת

오늘 밤(15일), 유로 예선전으로 이스라엘 대표팀은 스위스를 불러들이고 삼일 후에는 코소보에서 경기할 예정이었다. 이것도 저것도 일어나지 않았고 아무도 신경 쓰지 않았다.* 경기장은 굳게 잠겼고 언제 다시 열릴 지도 모른다. 팀은 군 부대로 대체되었다. Hapoel Tel Aviv 대신 Golani, Maccabi Haifa 대신 공수부대, Beitar Jerusalem 대신 공군. 그들은 서로에게 맞서서가 아니라 함께 경기한다. 그리고 이것이 완벽한 상징이다.

 

בניסיון לשרוד את הטראומה מתקשה הישראליות כאגרוף, מתכנסת לתוך עצמה ומפשיטה את כל השכבות שמבדלות אותה בזמן שגרה עד שמתקבלת חזות אחידה. וכשם שימנים מסייעים לארוז מוצרים שנתרמו על ידי שמאלנים ולהפך, כך גם

היריבויות הקשות שחוצות את הכדורגל הישראלי לשבטים הוצאו למילואים

트라우마에서 살아남기 위한 시도로서, 이스라엘다움은 주먹처럼 딱딱해지고, 그 스스로 틈으로 뭉치고, 자신을 차별화하는 모든 층위를 벗겨내 일상 동안 하나 됨의 양상을 이룰 것이다. 그리고 우파는 좌파가 기부한 물품을 포장하는 것을 돕고, 그 반대도 마찬가지일 것이다. 그렇게 이스라엘 축구를 진영으로 가르던 치열한 경쟁은 예비군으로 보류됐다.

 

יריבות, ואפילו שנאה ספורטיבית, היא לא דבר אסור, היא אפילו דבר טוב: חברה בריאה היא כזו שבה אפשר לתעל מתחים וכעסים לתוך אירוע כמו משחק כדורגל, שכן זה אומר שלכל המעורבים יש את הפנאי הרגשי ואת הפריבילגיה לשחק במשחקי מלחמה שכאלה. כשזה יחזור, זה יהיה עוד ביטוי מבורך לשיבת החיים למסלולם. אבל עד אז, יש מן הנחמה בתחושת שותפות הגורל שמאחדת בין קהלים שלא חולקים דבר במשותף

경쟁심과 심지어 스포츠의 적대심은 금지된 것이 아니라 심지어 좋은 것이다. 즉 건강한 사회는 긴장과 분노가 축구 경기 같은 이벤트로 표출될 수 있는 사회이고, 여기 관련된 모든 사람들에게 이런 전쟁 게임을 뛸 수 있는 감정적 여가와 특권이 있다는 뜻이다. 이것이 회복될 때, 그것은 삶이 제 길로 돌아왔다는 또 하나의 축복의 표현일 것이다. 하지만 그때까지 공통된 것을 나누고 있지 않는 관중들을 하나로 묶어주는 운명의 동반자 감정에서 위안을 느낄 수 있다.

 

 

-----------------

*두 경기는 한 달 후로 연기됐다. 

**팔레스타인 축구 대표팀 경기는 알제리 축구 연맹이 후원하기로 했다.