재앙과 하나님의 뜻

 

אסור לעשות את החישובים של אלוהים | טור

 

하마스의 테러는 샤밧에 일어났고, 희생자는 대부분 신의 존재를 믿지 않는 세속인들이다. 샤밧을 안 지켜서 이런 일이 일어났다고 믿는 종교인들이 많다. 딱 봐도 어려운 상황이지만 하나님이 알아서 해주시겠지라는 말로 안심하려는 사람들도 많다. 이해한다. 욥처럼 자기 몸을 긁으며 왜 이런 일이 일어났는지 현자들과 싸우는 건 아무나 하는 일이 아니다. 납득할 수 없어도 평안할 수 있으면 다행이다. 하지만 자기 혼자 편한 걸로 끝내지 않고 그걸로 남을 상처주면 그런 신앙은 도전을 받아야 한다. 이 나라 종교인들은 자기 삶의 방식이 우월하다는 걸 증명하고 싶어한다. 샤밧을 지킨 싸아드, 알루밈, 티프라흐 같은 종교인 정착촌이 살아남았단다. 다른 정착촌들이 하마스 공격을 받아 홀로코스트만큼이나 충격적으로 절단난 게 그들 삶의 결과라는 것이다. 이교도적인 그림들을 그려놓고 이상한 춤을 추니까 이런 일을 당했다는 것이다. 종교인 사이에서는 매우 보편적인 잠재의식이지만 위험하다. 유대교 랍비가 쓴 칼럼을 번역했다. 종교인의 히브리어는 어휘 자체가 뭔가 다르다.   

 

 

신을 계산에 넣어서는 안 된다 אסור לעשות את החישובים של אלוהים 

הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה

 

לצד "הרהורי תשובה" של רבים במגזר החרדי, שהבינו כי עליהם לסייע במאמץ המלחמתי, יש רבנים ואישים המבקשים לתעל את הטרגדיה הנוראה כדי לקדם את סדר היום של לומדי התורה שאינם נושאים בנטל הצבאי. מוטב היה לו היו שותקים, במקום להתיימר לדעת חשבונות שמיים או לבוז לצבא ולמדינה

초정통파 다수의 "회개 성찰", 즉 전쟁 노력을 도와야 한다고 이해하는 이들과 달리, 이 끔찍한 비극을 해부하려는 랍비들과 사람들이 있는데, 군대의 부담을 짊어지지 않은 토라 학습자들의 일상을 진전시키기 위해서다. 하늘의 의도를 아는 척하거나 군대와 나라를 야유하는 대신, 차라리 침묵하면 좋았을 것을.

----------------------------------------
אני מבקש מראש סליחה, על מה שאכתוב כאן. סליחה, כי לא ראוי שבימי לחימה אעסוק בדברי קטגוריה כאלה. ובכל זאת אכתוב, כי לא אוכל לשתוק, בזמן שתוך כדי מלחמה ומאבק על קיומנו כאן, ישנם הלכי רוח שאינם ראויים בקרב מחננו. לצערי, ישנם כאלה המבקשים לתעל את הטרגדיה הנוראה כדי לקדם את סדר היום של חברת לומדי התורה, הפוטרים עצמם מהגנה על חייהם וחיינו. אין הכוונה חלילה לכלל החברה החרדית, שרבים בתוכה מגלים שותפות גורל ותמיכה בצורות שונות ומיטיבות, ובמיוחד בעת הזו שמתקיימים בקרבה "הרהורי תשובה
  התעוררות ופקיחת עיניים מ"הקונספציה" שדגלו בה עד עתה

먼저 사과한다. 여기 글을 쓰게 된 점을. 미안하다. 전쟁 중에 이런 범주의 일을 다루는 것은 적절치 않다. 그런데도 내가 이걸 쓴 것은 침묵할 수 없어서다. 이곳에서 우리의 존재를 위한 전쟁과 투쟁이 벌어지는 동안 우리 진영 중에 적절치 않은 태도가 있다. 안타깝게도 이 끔찍한 비극을 해부하려는 사람들이 있는데, 자신과 우리의 생명을 보호하는 일에서 면제된,  토라 학습자들의 일상을 진전시키기 위해서이다. 절대 초정통파 사회 전체를 겨냥한 게 아니다. 그들 중 다수가 다양하고 유익한 방식으로 운명의 공유와 지원을 모색중이고, 특히 지금 이때는 "회개 성찰" 즉 각성과 눈뜲이, 이제까지 옹호했던 "컨셉"보다 우세한 중이다.

 

השבוע השתתפתי באזכרת השבעה שהתקיימה לבן משפחה שנפל ונרצח בשבת שמחה תורה השחורה באזור רעים. והנה הרב שנשא דברים לפניי, התרכז בכל דרשתו בכך ש"מכה זו שהנחית עלינו האלוקים, מבקשת לעורר אותנו בתשובה לסמוך על אלוקים". עוד היא באה ללמדנו, לטענתו, כי כל הסתמכותנו על הכוח הצבאי הצה"לי הוא בדיחה עלובה (ופה גיחך בהבאת דוגמאות שונות). "אם אך נלמד תורה", אמר, "אם אך נתפלל אל האל ונבקשו לחולל ניסים כחזקיה בשעתו, נוכל לישון במיטה או לשבת בישיבה וה' יתברך יאבד את כל אויבנו

이번주 나는 레임 지역 검은 심핫 토라(=10월 7일)에 아들이 살해된 가족의 쉬브아에 참석했다. 내 앞에서 한 랍비가 연설했는데, 그의 설교 전체는 이 사실에 집중됐다. "하나님이 우리에게 가하신 이 타격은 우리를 회개로 일깨워 하나님께 의지하도록 하려는 촉구입니다." 그에 따르면 이 타격은 또한 우리를 가르치기 위해서인데, IDF의 군사력을 우리가 의지하는 것이 무가치한 농담이라는 것이다(여기서 그는 다양한 예를 들며 킬킬거렸다). 그는 말했다. "우리가 토라만 공부한다면, 우리가 하나님께 기도하며 히스기야 때처럼 기적을 일으켜 달라고 요청하기만 한다면, 침대에서 잠을 자든 예시바에 앉아 있든, 찬양받으실 하나님이 우리의 모든 적을 제하실 것입니다."

 

ממנו, כמו גם מרב אחר, שמעתי כי מסיבת הטבע שחיללה שבת, בזמן שהיה צריך לחגוג את שמחת התורה בעת ההיא, לא הגנה על הנרצחים ו"עובדה היא שקיבוצים ויישובים דתיים כמו סעד ועלומים ותפרח, ששמרו שבת בשערים סגורים, ניצלו מן הטבח". ועוד שמעתי, ואני עדיין שומע ברשתות, רבנים כאלה שכמו בקורונה כן עתה ובכל צרה, מעוררים את פחד "מלחמת גוג ומגוג" ומפיחים את הבטחת המשיח, ומחשבים את הקץ תוך איומים והבטחות ומפתחות הצלה למיניהן. הבטחות לא אחראיות, שלצערי אכזבו בעבר ויאכזבו שוב בעתיד

그로부터, 또 다른 랍비로부터도 내가 들은 말은, 안식일을 훼손하면서 그 시간 심핫 토라를 기념하지 않았던 자연 페스티벌에는 살해된 이들을 위한 보호가 없었지만, "분명한 사실은 종교인 키부츠와 정착촌 사드, 알루밈, 티프라흐 등에서는 문을 닫은 채 안식일을 지켰기에 학살로부터 해를 입지 않았다는 것입니다." 이 외에도 더 들었고, 여전히 소셜네트워크에서 듣고 있는데 이런 랍비들은 코로나 때처럼 지금같은 위기 때마다 "곡과 마곡의 전쟁"의 두려움을 상기시키고, 메시아의 약속을 부풀리고, 위협과 약속과 각종 구원의 비결 속에서 종말을 계산한다. 이 무책임한 약속은 안타깝지만 과거에 실망스러웠고 앞으로도 실망스러울 것이다. 

 

לו היו שותקים הרבנים הללו ואחרים כמותם, בשעה שהרוגי מלכות שעליהם נאמר כי "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן" מוטלים לפנינו, אף אני הייתי מחריש. אבל דברי החיזוק הללו מחייבים מחאה, כשהם באים על חשבון אלה המקיימים יום-יום ושעה-שעה את מצוות "לא תעמוד על דם רעך", את היציאה ל"מלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד צר", את מצוות פיקוח נפש – "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", את מצוות כיבוש וירושת הארץ, ואת הלכת "נכרים שצרו על כפרים ועיירות שיוצאים עליהם וגו

만약 "어떤 피조물도 그들에 비할 수 없다"(Bava Batra=the last gate 1:72)고 말해지는 Royal martyrs이 우리 앞에 놓였을 때, 이런 랍비들과 또 다른 비슷한 이들이 침묵했더라면, 그렇다면 나 역시 귀머거리가 됐을 것이다 (*열 순교자 정도의 내공 있는 랍비들이라면 무슨 말을 해도 들어야겠지만 그 정도 인물은 아니라는 뜻). 그러나 이 강한 표현들에 저항하지 않을 수 없는데, 그들이 날마다 시간마다 다음과 같은 계명들로 살아가는 이들을 희생시키기 때문이다. "네 이웃의 피를 밟지 말라", "어려움에 처한 이스라엘을 돕는 계명의 전쟁"에 나서라, 피쿠아흐 네페쉬 계명, 즉 "사람과 그 속에 생명을 위해 행하라", 땅을 정복하고 상속하는 계명, "타국인이 (이스라엘의) 마을과 도시들에 대적해 괴롭힐 때 등"의 할라하다. 

 

מן הראוי היה לראותם משתתפים עם הציבור בצרת הכלל כשהם תחת אלונקת המתים והפצועים, ומוסרים נפשם כפשוטו, לשם הצלת כלל ישראל. זאת, מבלי להוסיף אשמה כיודעים דעת עליון ומבלי לבוז לצבא ולמדינה המקיימת מצוות כיבוש הארץ ויישובה. על כך דווה ליבי

온 이스라엘의 구원을 위해, 사망자와 부상자의 들것을 함께 짊으로써 광범위한 비극 속에 있는 대중에 참여하고, 문자적으로 그들의 목숨을 바치는 모습이 적절했을 것이다. 저 높은 곳의 지식을 안다고 고발을 보탤 게 아니라, 군대와 국가가 땅을 정복하고 거기 정착하라는 계명을 이행하는 것을 조롱하지 않는 것이다. 그 때문에 마음이 아팠다.

 

מן הראוי היה, לדוברים הללו, לקיים בעצמם ובציבורים שאליהם הם פונים, את הכרת הטוב. לפקוח עיניים נוכח כל הטוב שמרעיפה המדינה על חברת לומדי התורה, טוב ותורה שלא היו כמותם בכל דברי ימי ישראל. מן הראוי שייתנו ליבם להצלחה הגדולה של מדינת ישראל, כפלא וכנס שאין כמותו בתולדות העמים. לראות את יד האלוקים בחיל ובכוח שבנו את המדינה הזו אחר שואה איומה. מדינה שנבנתה תוך קיבוץ גלויות ומלחמות, שצה"ל והאלוקים נלחמו יחד והושיעונו, בקיום בטוח ומיטיב, יחסית. אנא, הכירו בטובה, שלא נהיה חלילה בגדר ה"בריות שרואות ואינן יודעות מה הן רואות" (חגיגה יב ע"ב)

이런 설교에서, 그들 스스로와 그들이 마주하는 대중에게 고마움을 표현하는 것이 적절했을 것이다. 이 나라가 토라 학습자 사회에 쏟아붓는 모든 선한 것에 눈을 뜨는 것이다. 이스라엘의 전 시대에 이와 같은 적이 없었던 토라에 유익한 시대이다. 나라들의 역사에서 이와 같은 예가 없었던 놀라운 기적으로서 이스라엘 국가의 큰 성공에 마음을 바치는 것이 적절했을 것이다. 끔찍한 홀로코스트 이후 이 나라를 건설한 용기와 능력에서 하나님의 손길을 보는 것. 디아스포라의 회복과 전쟁 속에서 건설된 나라, IDF와 하나님이 함께 싸워 비교적 안전하고 유익한 존재로 우리를 구해준 나라. 부디 "보는 것을 보아도 알지 못하는 민족"(하기가 12:72)의 경계에 우리가 서지 않도록, 유익을 인정하라.

 

מן הראוי, שיכירו בעובדה שכל הפלא הזה לא צמח מבית המדרש של ד' אמות של הלכה. בית המדרש, שדמיין כאלפיים שנה גאולה וישועה ניסיות מתוך פסיביות, ולא צלח הדבר בידו. אדרבה, יודו לה' חסדו שהפליא לבנות מדינה, דווקא בידי "התחתונים שלמטה", שהרחיבו בעשייה אקטיבית וארצית את "בית המדרש" לכלל ארץ ישראל ולכל המצוות התלויות בה. ונפלאות דרכי ה', דווקא בידם התגשמו נבואות השיבה, קיבוץ הגליות והפרחת הארץ

이 모든 기적이 할라하가 다스리는 Beit Midrash(토라 스터디 홀)에서 자란 게 아니라는 사실을 그들이 인정하는 것이 적절할 것이다. Beit Midrash는 약 2천년 동안 수동성 속에서 구속과 구원을 상상했고, 그의 손으로는 아무것도 이루지 못했다. 오히려 적극적이고 세상적인 작업을 통해 "Beit Midrash"를 이스라엘 땅 전체와 거기 달려 있는 모든 계명들로 확장했던 "저 아래 있는 자들"의 손으로 나라를 건설하게 하신 놀라운 은혜에 대해 하나님께 감사해야 할 것이다. 하나님의 길의 경이로움도, 오히려 그들의 손으로 귀환, 디아스포라의 회복, 이 땅의 번영 등의 예언이 성취됐다는 걸.

 

תמה אני, כיצד דוברים כאלה אוחזים בצבת הסתירה כשמחד, לשם קיום עולם התורה הם עושים הכול בדרכים ארציות ופוליטיות, לזכות בתקציבים, בתרומות ובבתי חולים שנבנים מִחֵילָה וכוחה של המדינה, ובזה אין הם סומכים אך על התורה ועל ניסיו של האלוקים; ומאידך, כשמגיעים לשאלת מסירות נפש בהגנה על חיי האומה, פתאום אין כאן כוח וחיל, וסומכים רק על רוח ה' וניסיו. זאת, כנגד קביעות חז"ל בתלמוד הירושלמי (מסכת יומא א, ד): "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם" –"שאין סומכין על הנס". והרמב"ן מפרש: "כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף" (במדבר א, מה)

나는 궁금한데, 이런 설교들이 어떻게 모순의 집게(plier)를 쥐고, 한편으로 토라 세계의 존재를 위해 세상적이고 정치적인 수단방법으로 모든 일을 하면서, 국가의 요새와 병력으로 세워지는 예산과 기부금과 병원을 얻어내고, 동시에 오직 토라와 하나님의 기적에만 의존하느냐는 것이다. 또 반면에 국가의 존망과 관련해서 자기 희생 문제에 직면하면 갑자기 여기에는 병력이나 군대는 없고 오직 하나님의 영과 그의 기적만을 신뢰한다. 이것은 예루살렘 탈무드에서 하잘(랍비 문학)의 주장과 반대된다(요마 1:4). 즉 "주 너의 하나님을 시험하지 말라" - "기적에 의지해서는 안 된다." 람반은 이렇게 해석했다. "토라는 하나가 천을 쫓는 기적에 의지하지 않기 때문이다"(베미드바르 1:45).

 

אנא ובמחילה, בעיצומם של ימי הדין והמלחמה הללו, כשגורלנו נתון על כף המאזניים, לוחמים וכורים קברים לרוב, אין לנו מאמיני האל למצוא מומים ב"כנסת ישראל" ש"כולה יפה". אל נא ננצל כאב ואסון כדי להאדיר ולקדם את תפיסת לומדי תורה שאינם נושאים בנטל הצבאי. אל נא נבדל ציבור מציבור בניסיון לצבור נקודות חיזוק לטובת העניין הדתי. זאת, תוך הבטחות מדומיינות משברי פסוקים והטיית מקורות, שאין להן כל אחיזה לא בתורה ולא במציאות. דיבורים כאלה רק מוסיפים ומרחיבים את הפילוג בעם, כשהמחבלים עצמם לא הכירו בשום חלוקה, חוץ משם ישראל

미안하지만, 이 심판과 전쟁의 한복판에서, 우리의 운명이 경각에 달린 이때, 대부분 전사 아니면 무덤 파는 자들에게 우리 신을 믿는 자들은 "이스라엘 회중"에서 결함을 찾으려 해서는 안 된다. "모두 아름다울" 뿐이다. 병역 부담을 지지 않는 토라 학습자의 사상을 미화하고 홍보하기 위해 고통과 재난을 이용하지 말아야 한다. 대중과 대중을 분리해 종교 사안에 유리한 강화 포인트를 쌓으려 해서는 안 된다. 이것은 단편적인 구절과 편향된 출처에서 기인한 공상의 약속일 뿐, 토라나 현실 어디에도 근거가 없다. 이런 설교는 민족의 분열을 가중시킬 뿐이다. 테러리스트들은 이스라엘이라는 이름 외에는 어떤 분열도 인정하지 않는 상황에서.

 

רצונכם בחיזוק הקודש? חזקו! אמצו את רוח ישראל וחברוהו למקורו. אך אנא, כבדו אף את ההשתדלות הצבאית שכולה קודש והצלה. הניסיון למצוא אצל האחרים את הסיבות האלוקיות למכות כעונשים, עלול בקלות לחזור כבומרנג אל המאשימים. או אז, הם לא יוכלו להלין, כשכבודה של הדת נרמס

여러분의 의도가 거룩한 분을 강화하려는 것인가? 그렇게 하라! 이스라엘의 정신을 받아들이고 이를 그 근원에 연결하라. 그러나 군사적 노력이 전부 거룩하며 구조활동임도 존중하라. 다른 사람들에게서 하나님이 심판으로 때리셨다는 이유를 찾으려는 시도는 그렇게 고발하는 자에게 부메랑처럼 쉽게 돌아올 수 있다. 그때가 되면 종교의 존엄성이 짓밟혀도 불평할 수 없을 것이다.

 

המסורת הארוכה והמיוסרת שלנו לא בחלה מלהצביע אף על לומדי התורה כאשמים באסונות גדולים (כמגפות וחורבן הבית), מפני שלא נהגו כבוד, ומפני ששנאו זה לזה, התחרו זה בזה והאשימו אלה את אלה, שאינם כמותם בעבודת ה'. אם ממש מחפשים, שערי האשמות ועונשים לא ננעלים, ובכל הציבורים והמגזרים. אז אנא, נחדול מכך

우리의 길고 고통스러운 전통은 큰 재앙(역병, 성전 파괴)의 범인들로 토라 학습자들을 가리키는 걸 꺼리지 않는데, 이는 그들이 존중을 행하지 않고, 서로 미워하고, 서로 경쟁하고, 하나님을 섬기는 방법이 자신과 같지 않은 서로를 비난했기 때문이다. 제대로 찾아보면 고발과 심판의 문들은 잠기지 않았다. 모든 공동체와 분파에서. 그러니 제발 그만하자.

במיוחד לא נכון להרחיק כל כך כדי לשרת את צדקת לומדי התורה, המבקשים להימנע מכל השתדלות ארצית להבטחת ביטחונם וכלכלתם, כשהדבר נופל על כתפי אחרים שיעשו זאת למענם (מה שהרמב"ם הגדיר כחילול ה' נורא)

이렇게 나아가는 게 특히 옳지 않은 이유는, 토라 학습자들을 정당화하기 때문으로, 자신들의 안보와 경제를 보장하기 위한 세상적인 노력에서 도피하려고 애쓰고, 따라서 이것은 그들을 대신 해야 하는 다른 이들의 어깨에 놓이기 때문이다(람밤은 이것을 끔찍한 신성 모독으로 정의했다).

 

מתי נבין כי אין התורה "מגנא ומצלא" (מגינה ומצילה), אם עוברים על מצוותיה החשובות? מה גם שחכמינו קבעו מכבר כי "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (אין שכר למצוות בעולם הזה, קידושין לט ע"ב), ואפילו משה רבנו עליו השלום עמד תמה וללא תשובה מפי האל, מפני מה צדיק ורע לו, ואין רואים ויודעים לחשב שכרה של תורה

우리는 언제 이해하게 될까? 만약 사람들이 중요한 계명들을 위반한다면 토라는 "마그나 마츨라"(보호와 구원)가 되지 않는다는 것을. 또 우리의 현자들은 벌써 "미츠바의 보상은 Hai Alma likha(=다음 세상)에 있다"(이 세상에 미츠바에 대한 보상이 없다, Kiddoshin 39:72)고 규정했으며, 심지어 우리의 랍비 모세도, 그에게 평화가 있기를, 놀란 채 서서 하나님으로부터 아무 대답도 듣지 못했으니, 이는 그에게 의로운 것과 악한 것 때문으로, 토라의 보상을 계산하는 것은 볼 수도 알 수도 없다. 

 

מתי נבין שהתורה מגינה על עם ישראל, רק כשהיוצא למלחמה יודע כי על "ייחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד", וידע "שכל דמי ישראל תלויין בצווארו ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו", וש"כל הנלחם בכל ליבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו', והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך" (רמב"ם, הלכות מלכים ז, טו)

우리는 언제 이해하게 될까? 토라가 이스라엘 백성을 보호하는 때는, 전쟁에 나선 자들이 다음을 깨달을 때뿐이라는 것을. "하나님이 전쟁 수행자를 지정하시고, 그의 생명이 그분의 장중에 맡겨졌으니, 떨지도 두려워하지도 말 것," “이스라엘의 피 전부가 그의 목에 달렸으니 그가 이기지 못하고, 온 마음과 온 뜻으로 전쟁을 행하지 않으면, 모든 이의 피를 흘리는 자와 같아서, 이른바, 자신의 마음처럼 그 형제의 마음을 녹이지 않는다.” “두려움 없이 온 마음을 다해 싸우는 자, 오직 하나님만 거룩하게 하려는 자에게는 어떤 피해나 재앙이 그에게 임하지 않고, 그는 이스라엘 중에 합당한 집을 건축하고 그와 그의 자손은 영원히 복을 받고 내세의 생명의 복도 받으며, 이는 말해진 바, 내 주 여호와의 싸움을 싸우니 네게서 악을 찾을 수 없으며, 내 주여, 영혼이 생명싸개(=내세)에 싸여 네 하나님 여호와께 있다”(람밤, 왕의 율법 7:15).

הן אין אנו יכולים להיות עיוורים נוכח האכזבות שנחלו מדמיינים רבים בהיסטוריה הארוכה שלנו שטענו: "די לנו בד' אמות של תפילה והלכה, כדי שאלוהי המציאות ישנה אותה להצילנו". השואה היא רק אחת הדוגמאות הטובות. תמיד יהיו לנו הסברים לכישלונות, תמיד ימצאו תירוצים לכל אותם הבטחות וקיצים שאכזבו. שכן אין למבטיחים אחריות להבטחותיהם המופרחות באוויר, ואין הם מוכנים להעמיד אותן ואת עצמם במבחן ההפרכה. האם נכונה לנו דתיות חסרת אחריות

우리의 긴 역사 속에서 다음과 같이 주장한 수많은 공상가들의 좌절을 목격하고도 어떻게 우리 눈을 가릴 수 있는가? "우리는 기도와 할라하의 영역에서 충분했으니 현실의 하나님이 우리를 구원하시기 위해 이를 바꾸실 것입니다." 홀로코스트는 그 예시 중 하나일 뿐이다. 언제나 실패에 대한 해석이 있겠고, 실망시킨 모든 약속과 결과에 대해 언제나 변명을 찾을 것이다. 왜냐하면 약속자들은 부풀려진 약속에 대해 책임을 지지 않으며, 그 약속들과 자신들을 반박의 시험에 빠뜨릴 준비가 되어 있지 않기 때문이다. 무책임한 종교성이 우리에게 옳은가?

האם בשלב מסוים נסכים להעמיד את התפיסה הפסיבית הגלותית במבחן, במיוחד בעת הזו שחיי כולנו תלויים זה בזה? העת הנוראה הזו היא מבחננו הגדול. האם נמצא בתוכנו את גדולת הנפש והרוח להכיר כי עם אחד אנחנו, ואין מבחינים בו בין דם לדם, ובין אדם לאדם: מי לספרא ומי לסייפא (מי סופר ומי לוחם) – במלחמת המצווה והקיום

우리는 어느 단계에서 디아스포라의 수동적 개념에 도전해 보는 데 동의하게 될까? 특히 우리의 삶이 모두 서로에게 달려 있는 이런 시기에? 이 끔찍한 시간은 우리의 큰 시험이다. 우리가 한 민족이고, 피와 피, 사람과 사람 사이에 구별이 없음을 인정하는 영혼과 정신의 위대함을 우리 중에서 우리가 발견하게 될까? 누가 사프라, 누가 사이파(누가 서기관, 누가 전사)인가, 미츠바와 존재의 전쟁에서?

 

כבר עתה, יש לברך על התעוררות רבים במגזר החרדי ובקרב חלק מלומדי התורה שתורתם אומנותם, שתופסים אומנותו של דוד המלך ויוצאים לקרב כמותו. זאת אחרי שעידנו עצמם כתולעת בעיסוקם בתורה, ולעת המלחמה הקשו עצמם כעץ ואזרו אומץ, לימדו ידיה לקרב ואצבעותיהם למלחמה (מועד קטן, טז ע"ב). על כך יבורכו, ובכללם חיילי המסלולים החרדים בצה"ל, ארגוני ההצלה וזק"א, המסייעים הרבים וכל אלה שמכירים בכך שלדאבון לב, ספרא וסייפא ירדו כרוכים בתורה שבסיני

이제 우리는 초정통파의 많은 사람들과 토라를 예술로 삼는 토라 학습자들 중에서, 다윗 왕의 예술을 이해하고 그처럼 전투에 나가려는 각성을 환영해야 한다. 이것은 우리가 토라를 실천한 벌레처럼 개선된 후이며, 전쟁의 때에 나무처럼 단단해지고 용기를 모아 그 손으로 싸우고 손가락으로 전쟁하는 법을 가르쳤다(Moed Katan, 16:72). 그러므로 IDF의 하레딤 트랙에 있는 군인들, 자카(ZAKA) 응급구조대, 많은 조력자들을 포함한 모두가 축복을 받으리니, 이들 모두는 이로써 시내 산에서 토라에 결속되어 있던 사프라와 세이파가 안타깝지만 내려왔음을 인정하는 셈이다. 

 

브에리를 비롯한 참살 현장에서 시신을 수습하는 일을 하레딤 기관인 자카(ZAKA)가 맡았다. 이들이 시신을 수습하는 동안에도 오테프에는 시간 단위로 로켓이 발사되었다. 정부는 자카 구조요원들의 사후 트라우마 치료를 위한 예산을 편성했고, 이들에 대한 전 세계적인 모금 활동도 진행되고 있다. 전쟁이 시작되고 3천 명이 넘는 하레딤이 군복무를 위해 자원했다. 종교로 자기 배를 불리고 있는 몇몇 랍비들은 이런 상황이 못마땅할 것이다. 자기 손아귀에서 꼼짝 말고 있어야 할 젊은이들이 세상에 눈 돌리는 게 반갑지 않을 테니.